המדינה ו־ICL הגיעו להסכמות על הסדר נכסי זיכיון ים המלח לקראת 2030

שוק ההון | מערכת מדור העסקים עם העניין הבא. המדינה ו־ICL הגיעו להסכמות עקרוניות בנוגע להסדר נכסי זיכיון ים המלח לקראת סיום הזיכיון בשנת 2030. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם, נקבע שווי נכסי ים המלח והוסכם על ביטול זכות הקדימה של ICL במכרז העתידי.

בהתאם למסמך ולחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א–1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הדרושים להפעלה מלאה של הזיכיון, בתמורה ל־2.54 מיליארד דולר, בתוספת עלויות פרויקט קציר המלח. ההעברה והתשלום יבוצעו עם תום הזיכיון ב־2030.

ההסדר, שמגובש לקראת הסכם משפטי מלא, יאפשר למדינה לקיים מכרז תחרותי, שוויוני ובינלאומי, וכולל התחייבות לשיתוף פעולה מצד ICL — העברת ידע, מידע והסכמים, המשך תחזוקה והשקעות, שמירת ערך הנכסים, העברת התחייבויות לעובדים ואי־התנגדות לביטול זכות הקדימה.

במקביל, המדינה תפרסם להערות הציבור תזכיר חוק חדש שיסדיר את הזיכיון להפקת משאבי טבע בים המלח, במטרה להבטיח את חלקה הראוי של המדינה והציבור במשאב הלאומי תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. התזכיר אינו חלק מההסכמות עם ICL.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "ההסכמות שהגענו אליהן הן אבן הדרך הראשונה לקראת קיומו של הליך מכרזי תחרותי ושוויוני על זיכיון ים המלח, בין היתר על ידי הסכמה עם ICL על ביטול זכות הקדימה וכן תשלום הוגן בגין נכסי ים המלח. הסדר הנכסים מתבסס על הוראות חוק זיכיון ים המלח ומקבע את הסכום שנדרש להעברה לזכיין הנוכחי בעד הנכסים. ברכות לכל הצוותים המקצועיים, באגף החשב הכללי ובלשכה המשפטית של משרד האוצר, על ההישג".