עו”ד שחר שוורץ מנתח החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שבמסגרתה חויבה אם לשלם 750 שקלים על כל מפגש שלא יתקיים בין בנה לאביו. מה קורה כשהילד מסרב לקשר, ואיפה עוברת האחריות ההורית?. כל הפרטים
עו"ד שחר שוורץ: 750 שקלים על כל מפגש שבוטל – כשהילד מסרב לקשר
דבר המומחים | עו"ד שחר שוורץ בטור אישי-מקצועי בענייני דיני משפחה. האם ניתן לחייב הורה לשלם 750 שקלים בכל פעם שמפגש בין ילדו להורה האחר אינו מתקיים? החלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מעלה שאלה רגישה ומורכבת: מה קורה כאשר הורה אחד טוען שהילד מסרב לקשר, בעוד ההורה האחר חושש שהסירוב יוביל לנתק מתמשך?

במקרה שנדון, שני הורים שהביאו ילד לעולם במסגרת הורות משותפת נחלקו בשאלת קיומם של זמני השהות שנקבעו. האב טען כי נמנעים ממנו מפגשים עם בנו ואף שיחות וידאו. מנגד, האם טענה כי הילד עצמו מסרב לפגוש את אביו, וכי קשיי התקשורת קשורים גם להתנהלות האב.
אלה היו טענות הצדדים, ובית המשפט נדרש לבחון אותן על רקע ההחלטות הקודמות וחוות הדעת המקצועיות שהוגשו בעניינם.
באותה עת היה הילד בן פחות מארבע. השופטת סגלית אופק בחנה את דיווחי גורמי המקצוע, שתיארו את הקשר בין האב לבנו כיציב, חם ומיטיב. על רקע זה הטילה ספק באפשרות שילד כה צעיר מביע עמדה עצמאית, ברורה ונחרצת נגד הקשר עם אביו. עוד הודגשה השפעתו האפשרית של ההורה שבביתו שוהה הילד על היחס לקשר עם ההורה האחר.
בהחלטתה קבעה השופטת כי על האם לשלם לאב 750 שקלים עבור כל מפגש שלא יתקיים בהתאם להסדרים שנקבעו, אלא אם תציג אישור רפואי המעיד כי מצבו של הילד אינו מאפשר את קיום המפגש. עוד נקבע כי ניתן יהיה לגבות את הסכום באמצעות ההוצאה לפועל, וכי במקרה שבו תידרש אכיפת זמני השהות, יוכל האב לפנות למשטרה לקבלת סיוע.
במבט ראשון, הסכום שנקבע עשוי להיתפס כקנס המוטל על הורה. אולם בלב ההחלטה עומדת שאלה רחבה הרבה יותר: כיצד מגינים על זכותו של ילד לקשר משמעותי עם שני הוריו, בלי להתעלם ממצוקה אמיתית ובלי להפוך אותו לשליח במאבק שבין הוריו?
חשוב להדגיש: אין פירוש הדבר שכל סירוב של ילד נובע מהשפעה הורית, או שכל מפגש שמתבטל מצדיק סנקציה. ההחלטה ניתנה בנסיבות מסוימות, תוך התחשבות בגילו הצעיר של הילד ובחוות הדעת המקצועיות שהונחו בפני בית המשפט. אין לראות בה נוסחה אוטומטית לכל סכסוך משפחתי.
מבחינה מעשית, המסר להורים הוא שעמידה בהסדרי שהות אינה מסתכמת בהבאת הילד לנקודת המפגש. היא מחייבת שיתוף פעולה, גמישות, עידוד הקשר עם ההורה האחר והתנהלות שמרחיקה את הילד מהעימות בין המבוגרים. כאשר ילד מביע התנגדות, יש לברר את מקורה ברגישות, ובמידת הצורך להיעזר בגורמי מקצוע, במקום להניח מראש מה הסיבה לה.
בסופו של דבר, כל משפחה וכל ילד הם עולם בפני עצמו. השאלה החשובה אינה מי ניצח בוויכוח בין ההורים, אלא האם הילד יכול לגדול בלי להרגיש שעליו לבחור צד, ובלי שהקשר עם אחד מהוריו יהפוך לחלק ממאבק שאינו שלו.
תלה”מ 40698-10-23, החלטה מיום 11 באוקטובר 2026.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות באייטם שתפו אותנו
מערכת פוסט ניוז