פרשת רפי סער: עו״ד שחר שוורץ בטור נוקב על עתיד כפר סבא

טור אישי | כמי שהוא גם עורך דין וגם תושב כפר סבא, פרשת “הדרך אל הכפר” מעוררת בי עניין ציבורי ואישי כאחד. כעורך דין העוסק, בין היתר, בהגנת הפרטיות ובזכויות הפרט, אני מודע לחשיבותו של הליך הוגן ולצורך להבחין בין חשדות לבין עובדות מוכחות.

כתושב העיר, אני מרגיש שהפרשה נוגעת גם אליי ואל כל מי שחי כאן, משתמש בשירותי העירייה ומצפה שהמערכת הציבורית תפעל למענו.

בתוך ימים הפכה החקירה לאחד האירועים המשמעותיים בכפר סבא. היא מעלה שאלות לא פשוטות על אמון הציבור, שקיפות ואחריות ציבורית, ובעיקר על האופן שבו רשות מקומית צריכה להתנהל בתקופה שבה מתעוררים חשדות חמורים הנוגעים להתנהלותה.

נכון ל־22 באוקטובר 2026, החקירה עדיין מתנהלת וטרם הוגש כתב אישום. ראש העיר, רפי סער, ורעייתו מיטל סער חשודים בפרשה, אך חשוב לומר כבר בתחילת הדברים: חשדות, חמורים ככל שיהיו, אינם הוכחה לאשמה. מעצר אינו הרשעה, והליך משפטי הוגן מחייב לאפשר לעובדות להתברר לפני שמסיקים מסקנות.

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהמשמעות הציבורית של האירועים. לפי הדיווחים, חקירת “הדרך אל הכפר” התנהלה באופן סמוי בידי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 מאז מאי 2025.

ב־12 באוקטובר 2026 הפכה החקירה לגלויה, ובמסגרתה נעצרו 17 חשודים ושבעה נוספים עוכבו לחקירה, בהם ראש העיר, רעייתו, בכירים ואנשי עסקים. נערכו חיפושים בעירייה ובמקומות נוספים.

על פי החשד, אנשי עסקים ביקשו לקדם אינטרסים ולזכות במכרזים עירוניים, ובתמורה הועברו כספים וטובות הנאה. בין הנושאים שנבדקים נמצאים הפעלת מזנונים ניידים, התחדשות עירונית בשכונת יוספטל ועבודות בנייה ושיפוץ של בתי ספר.

אלה אינם עניינים שוליים. מכרזים עירוניים, פרויקטים של התחדשות עירונית ועבודות במוסדות חינוך נוגעים ישירות לאיכות החיים של התושבים. מאחורי כל פרויקט כזה עומדים כספי ציבור, צרכים אמיתיים וציפייה בסיסית שההחלטות יתקבלו משיקולים ענייניים, מקצועיים ושוויוניים.

וזו, בעיניי, הנקודה המרכזית בפרשה: לא רק השאלה מה התרחש, אלא גם השאלה אם התושבים יכולים להיות בטוחים שהמערכת העירונית פועלת לטובתם.

לפי החשדות שהציגה המשטרה בדיוני המעצר, מיטל סער הייתה בקשר עם גורמים עסקיים, ואילו רפי סער, על פי החשד, ידע על חלק מהפעילות וסייע בקידום עניינים בעירייה או בחברה הכלכלית. בדיונים הועלו גם טענות בדבר העברת מזומנים, חשש להטיית הליכים ומעורבות אפשרית של גורמים שאיימו על מתחרים.

אני מדגיש: אלה חשדות וטענות שטרם הוכרעו. אין להפוך אותם לעובדות מוגמרות, ואין להתייחס אליהם כאל הרשעה מוקדמת. דווקא משום שמדובר בפרשה שמעורבים בה בעלי תפקידים ציבוריים, יש חשיבות מיוחדת להפרדה בין מה שהמשטרה טוענת לבין מה שיוכח, אם יוכח, בהמשך.

גם היקף הפרויקטים הנבדקים, שעל פי הדיווחים נאמד בעשרות מיליוני שקלים, אינו מלמד בהכרח על היקף כספי השוחד הנטען. בפרשה כזו, הדיוק בפרטים אינו עניין טכני. הוא תנאי לדיון ציבורי רציני והוגן.

במהלך החקירה הוארכו מעצריהם של החשודים מספר פעמים. ב־22 באוקטובר הורה בית משפט השלום לשחרר את בני הזוג למעצר בית בתנאים מגבילים. נאסר עליהם לשוחח זה עם זו עד 1 בנובמבר, ועל רפי סער נאסר להגיע למתקני העירייה עד 15 בנובמבר.

גם כאן צריך להיזהר מפרשנות מרחיקת לכת. החלטה על שחרור למעצר בית אינה זיכוי, כשם שמעצר אינו הרשעה. אלה החלטות המתקבלות במסגרת הליך חקירה, על פי השיקולים המשפטיים הרלוונטיים באותו שלב.

סער מסר כי ישתף פעולה עם החוקרים וביקש שלא להסיק מסקנות לפני בירור העובדות. סנגורו טען כי ראש העיר לא היה מודע למקור הכספים של רעייתו וכי בין בני הזוג קיימת הפרדה רכושית. לפי הדיווחים, מיטל סער שמרה ברובה על זכות השתיקה בחקירה, ועורכת דינה מסרה כי הדבר נעשה בעצתה.

המשטרה מציגה את החשדות ואת הראיות שלטענתה קושרות את בני הזוג לפרשה; ההגנה חולקת על הפרשנות ועל מידת מעורבותו של ראש העיר. את המחלוקת הזאת לא נכון להכריע בכותרות, ברשתות החברתיות או בשיחות סלון. היא צריכה להתברר במקום שבו נבחנות ראיות ונשמעות טענות הצדדים.

אבל לצד ההליך הפלילי, יש כאן גם סוגיה עירונית שאי אפשר להניח בצד. רפי סער הודיע עם המעבר לחקירה גלויה כי סגנו, דני הרוש, ימלא את מקומו. כעת, משהוטל עליו איסור זמני להגיע למתקני העירייה, התושבים זכאים לקבל תשובות ברורות: כיצד מנוהלת העיר בתקופה הזאת? מי אחראי לקבלת ההחלטות השוטפות? כיצד מובטחת המשכיות השירותים העירוניים? ואילו מנגנוני בקרה מוודאים שהעבודה נמשכת כסדרה?

אלה שאלות לגיטימיות. הן אינן קביעה בדבר אשמתו של איש, אלא ביטוי לאחריותו של הציבור כלפי הרשות המקומית שלו. כתושב כפר סבא, הייתי רוצה לראות את העיר ממשיכה להתנהל באופן מקצועי, שקוף ותקין, בלי שהמחלוקת הציבורית סביב הפרשה תבוא על חשבון השירות לתושבים.

הייתי רוצה לדעת שהמכרזים מתנהלים על פי הכללים, שהחלטות מתקבלות משיקולים ענייניים ושיש מי שמפקח על התהליכים. לא מפני שאני מניח שהתרחשו עבירות, אלא מפני שכך ראוי שרשות מקומית תתנהל תמיד, ובוודאי בתקופה שבה מתעוררות שאלות ציבוריות כה משמעותיות.

בעבודתי כעורך דין, בין היתר בתחומי דיני המשפחה והגנת הפרטיות, אני פוגש מקרוב את המתח שבין זכות הציבור לדעת לבין זכויותיו של הפרט. בעיניי, גם בפרשה ציבורית מתוקשרת, האיזון הזה חיוני. אפשר לדרוש שקיפות ואחריות מצד נבחרי ציבור, ובו בזמן להקפיד על פרטיות, על פרסום מדויק ועל הימנעות מקביעות שאינן מבוססות.

אמון הציבור נבנה לאורך זמן, אבל הוא עלול להיפגע במהירות. כדי לשמור עליו לא די בהצהרות. נדרשים התנהלות תקינה, שקיפות ככל שהדין מאפשר ומוכנות להשיב לשאלות ענייניות. במקביל, נדרשת גם אחריות מצד הציבור ומצד מי שמסקרים את הפרשה: לא לחרוץ דין מראש, לא להפיץ טענות כאילו כבר הוכחו ולא לשכוח שמאחורי החשדות עומדים אנשים שזכאים להליך הוגן.

בעיניי, אין כאן סתירה. אפשר לדרוש חקירה יסודית והוגנת, ובאותה נשימה לעמוד על זכותם של תושבי כפר סבא לקבל מידע על אופן ניהול העיר. אפשר להתייחס ברצינות לחשדות, בלי לקבוע מראש מי אשם. ואפשר להגן על חזקת החפות, בלי לוותר על הדרישה לאחריות ציבורית.

זהו המבחן האמיתי של התקופה הקרובה: לא רק כיצד תתברר החקירה, אלא גם כיצד תתנהל העיר בזמן שהתשובות עדיין אינן ידועות.

אני מקווה שהעובדות יתבררו במהירות האפשרית, שהחקירה תתנהל ללא משוא פנים ושכל מי שנדרש לתת תשובות יעשה זאת במסגרת הדין. לא פחות מכך, אני מקווה שתושבי כפר סבא יוכלו להמשיך לסמוך על כך שהעיר שלהם מתנהלת לטובתם, באופן הוגן וראוי.

ההתפתחויות הבאות, החלטות בתי המשפט והעמדה שתציג הפרקליטות יסייעו להבהיר לאן מועדות פני הפרשה. כמי שחי בכפר סבא וכעורך דין שמאמין בחשיבותם של הליך הוגן ואחריות ציבורית, אמשיך לעקוב. לא כדי לחרוץ דין, אלא כדי לדרוש תשובות, להיצמד לעובדות ולזכור שבסופו של דבר, הסיפור הזה שייך גם לתושבי כפר סבא.