ימית שרדה את 7 באוקטובר – עכשיו היא נלחמת למען רוקי, כלב השירות שלה

אל תפספסו | מערכת "פוסט ניוז" עם העניין הבא. היא שרדה את התופת של 7 באוקטובר. עכשיו היא מבקשת שרוקי יעזור לה לחזור לחיים

תארו לעצמכם כמה מפחיד להיות במרחק דקות מהמוות, כששלושת הילדים שלכם מחכים בבית לאמא שתחזור. תארו לעצמכם את הפחד בידיעה שגם בעלכם, שעושה את דרכו כדי להציל אתכם, נכנס בעצמו אל תוך התופת.

זה בדיוק מה שעברה ימית, לוחמת ושוטרת מג”ב אמיצה, בבוקר 7 באוקטובר הארור, כשנלחמה להגן על מבלי מסיבת הנובה.

ימית נורתה בגב ובאגן. יחד עם שוטרת נוספת היא נאלצה להסתתר מתחת לשיח, בזמן שהמחבלים נמצאים בקרבתן והכדורים שורקים מעל ראשיהן. היא דיממה, איבדה הכרה והייתה במצב של סכנת חיים ממשית.

רגעי האימה מאותו בוקר הותירו את ימית פצועה, לא רק בגופה אלא גם בנפשה. באותו יום היא נלחמה כדי שאנשים אחרים יוכלו לשוב הביתה. היום היא נלחמת על האפשרות להרגיש שוב בבית בתוך החיים של עצמה.

היא לא יכולה למחוק את מה שראתה, להשיב את מי שאינם עוד או להחזיר לעצמה את האישה שהייתה לפני אותו בוקר. היא חזרה הביתה מהמלחמה, אבל חלק ממנה עדיין מנסה למצוא את הדרך חזרה.

ואולי זה הדבר הקשה ביותר: איש לא הכין אותה למלחמה שמתחילה דווקא אחרי שהיריות פוסקות.

ימית לא מבקשת רחמים, והיא גם לא מבקשת שיראו בה אישה מסכנה. היא מבקשת הזדמנות להמשיך להשתקם, לחזור לעצמאות שלה ולהחזיר לעצמה, ולו במעט, את תחושת הביטחון שנלקחה ממנה באותו יום.

לצדה נמצא חבר מיוחד במינו – רוקי, כלב מסוג אמריקן בולי. עבור אחרים הוא אולי רק כלב מגזע מסוים, אבל עבור ימית הוא הרבה יותר מזה. הוא נוכחות שמעניקה לה ביטחון, עוגן ברגעים של סערה ומקור לשקט בתוך עולם שהשתנה עבורה ללא היכר.

לפעמים, כדי שאדם יצליח לעמוד שוב על הרגליים, הוא זקוק למישהו שילך לצדו. במקרה של ימית, למישהו הזה יש ארבע רגליים.

ימית מבקשת להכשיר את רוקי ככלב שירות אישי, שיוכל ללוות אותה ולסייע לה בהתמודדות היומיומית עם השלכות הפציעה והטראומה שעברה.

אלא שהדרך לשם אינה פשוטה. רוקי שייך רשמית לאמה של ימית, המתגוררת בדירה שמעליה ונמצאת אצלה פעמים רבות כדי לסייע לה בטיפול בילדים ובמטלות היומיום. נוסף על כך, גזעו של רוקי והמורכבות הנוגעת לסיווגו מציבים קשיים נוספים בדרך להכרה בו ולהכשרתו ככלב שירות.

ימית אינה מבקשת לעקוף את החוק או להתעלם משיקולי בטיחות. להפך. היא מבקשת לאפשר בחינה מקצועית, פרטנית והוגנת של המקרה, ולבדוק אם ניתן, במסגרת החוק והנהלים, להכשיר את רוקי כך שיוכל להיות עבורה כלב שירות.

לשם כך כבר נמצא מאלף שהביע נכונות להתנדב ולסייע בהכשרתו של רוקי, ככל שמשרד החקלאות יאשר את האפשרות לעשות זאת.

מכאן יוצאת ימית בקריאה לכל מי שיכול לסייע: גורמים משפטיים, עמותות, אנשי מקצוע, מקבלי החלטות ובעיקר משרד החקלאות. היא מבקשת למצוא את הדרך החוקית והמקצועית לבחון את האפשרות להכשיר את רוקי ולהעניק לה את הליווי שהיא כל כך זקוקה לו.

אחרי אותו בוקר נורא, ימית כבר הוכיחה מהי גבורה. היא נלחמה כדי להציל אחרים, שרדה את התופת וכעת היא נלחמת על חייה כפי שהם נראים היום.

הבקשה שלה אינה בקשה לרחמים, אלא להזדמנות. הזדמנות להמשיך בתהליך השיקום, להשיב לעצמה את תחושת הביטחון ולדעת שגם ברגעים הקשים ביותר יש לצדה מישהו שלא יעזוב אותה. לפעמים הדרך חזרה לחיים מתחילה בצעד קטן. ולפעמים, הצעד הזה הולך על ארבע.