סמוטריץ' אשם: יוקר המחיה מזנק – המזון התייקר בכ-20% בארבע שנים

כלכלה | מערכת החדשות של "פוסט ניוז" עם הדיווח הבא. מחירי המזון בישראל התייקרו בחדות בארבע השנים האחרונות, כך עולה ממחקר חדש של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שפורסם הבוקר (ראשון). המחקר בחן סל של 80 מוצרים פופולריים בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026, בהשוואה לארבע השנים שקדמו לכך.

לפי הממצאים, מחיר הסל עלה ב-19.6% בחנויות השכונתיות, ב-19% ברכישות אונליין וב-14.5% ברשתות הדיסקאונט. זאת, לעומת עליות של 4.3%, 4.1% ו-2.8%, בהתאמה, בתקופה הקודמת.

ההתייקרויות בולטות גם במוצרים ספציפיים: שוקולד פרה במשקל 100 גרם התייקר בכ-78% בחנויות השכונתיות, בורקס גבינה של מעדנות במשקל 800 גרם בכ-31%, ואורז יסמין של סוגת במשקל קילוגרם ב-17.7% ברשתות הדיסקאונט.

המחקר מצביע על הבדלים משמעותיים בין רשתות המזון. בשופרסל דיל עלו המחירים ב-22.7% בארבע השנים האחרונות, לעומת 0.6% בתקופה הקודמת. בוויקטורי נרשמה עלייה של 16%, לעומת 1.2%, וברמי לוי עלייה של 10.3%, לעומת 6.1%. בשופרסל שלי התייקרו המחירים ב-19.6%, לעומת 2.3%, ובפרשמרקט נרשמה עלייה דומה, לעומת 6.3% קודם לכן.

גם ברכישות המקוונות נרשמו עליות חדות: 14.1% ברמי לוי אונליין, 24% בשופרסל אונליין ו-18.6% בוויקטורי אונליין. בתקופה הקודמת הסתכמו העליות ברשתות אלה ב-9.3%, 0.1% ו-3.8%, בהתאמה.

ההתייקרות באה לידי ביטוי גם בסכומים: מחיר הסל בשופרסל דיל עלה ב-231 שקלים, לעומת שישה שקלים בתקופה הקודמת; בשופרסל שלי נרשמה עלייה של 222 שקלים, לעומת 26 שקלים; ובוויקטורי עלייה של 160 שקלים, לעומת 12 שקלים.

פרופ’ איתי אטר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב מציין כי העלאת המע”מ, התייקרות הארנונה, המים, הדלק והחשמל ועליית מחירי המוצרים המפוקחים עשויות להסביר חלק מהעליות. מנגד, התחזקות השקל והירידה במדד מחירי המזון העולמי, שהגיע לשיא ב-2022, הוזילו את היבוא ועשויות היו למתן את ההתייקרויות.

לדברי אטר, השינויים בעלויות הייצור והיבוא אינם מסבירים לבדם התייקרות של כ-20% בארבע שנים. הוא מצביע גם על היעדר טיפול ממשלתי מתמשך ביוקר המחיה ועל צמצום תשומת הלב הציבורית והתקשורתית לנושא, שעשויים לאפשר לחברות המזון להעלות מחירים.

אטר מדגיש כי הפער בין ההתייקרויות המתונות בעבר לעליות החדות בשנים האחרונות מלמד שיוקר המחיה אינו גזירת גורל. לדבריו, המאבק בתופעה מחייב התגייסות ממשלתית, רפורמות מבניות, טיפול במוקדי כוח, שיפור הרגולציה והסרת חסמים, לצד שיח ציבורי ותקשורתי נרחב.