השחקנית בר בלפר הלכה לעולמה בגיל 37: "שירת חייה נפסקה באמצע"

מערכת מדור התרבות עם העניין הבא. השחקנית והעיתונאית בר בלפר הלכה לעולמה בגיל 37. בלפר התפרסמה בשנת 2006, כשהייתה בת 17, בתפקיד תמר בסרטו של עודד דוידוף “מישהו לרוץ איתו”, המבוסס על ספרו של דויד גרוסמן. הופעתה בסרט זיכתה אותה במועמדות לפרס אופיר, בציון לשבח בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במיאמי ובפרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה, סרט טלוויזיה או סדרת דרמה.

הלווייתה תתקיים מחר (שני) בשעה 11:00 בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא. במודעת האבל נכתב: “אהובת ליבנו איננה ושירת חייה באמצע נפסקה”.

הבמאי עודד דוידוף, שביים אותה ב”מישהו לרוץ איתו” ובסדרת האימה “מלאך משחית”, סיפר ל-N12 על הקשר הממושך ביניהם: “זה מאוד כואב. זה קודם כול הלם. פגשתי אותה רק לפני שבועיים, כשהגיעה לאודישן לסדרה שלי. אנחנו בקשר כל החיים, מאז ‘מישהו לרוץ איתו’. הייתי בחתונה שלה, והיא ובעלה לימדו את הבת שלי גיטרה במשך תקופה. זה כמו לאבד ילדה”. עוד סיפר: “ראיתי אותה עוברת את המשבר הראשון, ובאיזה כוח, והיא הייתה רק ילדה. ממש כמו מלאך שבא לביקור בעולם. קיבלתי הודעה לפני כמה ימים שהיא בבית חולים ושהיא איבדה את ההכרה. זה אדם שראה רק אור”.

ממקורביה נמסר כי הוריה ובני משפחתה מבקשים זמן ומרחב להתמודד עם האובדן בפרטיות. ארגון השחקנים והשחקניות בישראל, שח”ם, פרסם הודעת אבל שבה תיאר את בלפר כשחקנית, מוזיקאית ויוצרת מוכשרת, שהותירה חותם על הקולנוע והטלוויזיה בישראל כבר מגיל צעיר. “כל כך הרבה כישרון, יצירה וחיים שנקטעו בטרם עת”, נכתב בהודעה.

בלפר נולדה בשנת 1989 ברמת השרון ולמדה במגמת המוזיקה בתיכון אלון בעיר. בגיל 17 נבחרה לגלם את תמר ב”מישהו לרוץ איתו”, לצד יובל מנדלסון, יונתן בר-אור, רינת מטטוב וצחי גראד. בסרט גילמה מוזיקאית מחוננת היוצאת לרחובות ירושלים בחיפוש אחר אחיה ונקלעת לסיפור מסוכן. בשנת 2007 זכתה להכרה על תפקידה, וביולי אותה שנה התגייסה לגלי צה”ל ככתבת אקטואליה. בהמשך מונתה לעורכת דסק החוץ של התחנה. בשנת 2008 השתתפה בסדרה “מסכים”.

במרץ 2010 נפצעה בלפר באורח קשה בתאונת דרכים בנתיבי איילון, לאחר שרכב חולף פגע בה כשיצאה ממכוניתה בעקבות תקלה. היא אושפזה במשך שלושה שבועות בטיפול נמרץ ובהמשך עברה לשיקום בתל השומר. התאונה פגעה ביכולות הדיבור, הראייה וההליכה שלה, והיא סבלה גם מאובדן זיכרון. לאחר חודשים של שיקום, שבהם נאלצה ללמוד מחדש פעולות בסיסיות, הצליחה לחזור לתפקוד. בספטמבר 2010 חזרה לשדר בגלי צה”ל בתוכנית “מה בוער” עם רזי ברקאי, וכעבור חודש שידרה את הכתבה הראשונה שלה ביומן הבוקר מאז התאונה.

בריאיון לחדשות 2, שש שנים לאחר התאונה, סיפרה על החשש לחייה: “בשבוע הראשון אמרו להורים שלי: ‘תגידו ביי, היא לא תקום בבוקר. אנחנו לא יודעים מה עובר לה בראש, לא יודעים מה קורה. אז ליתר ביטחון תגידו ביי’”.

אחד הדברים הראשונים שעשו הוריה לאחר שהתעוררה היה להראות לה את “מישהו לרוץ איתו”, שבו גם שרה. בין השירים שביצעה בסרט היו “ימי ראשית הקיץ”, “שוב”, “שיר ללא שם”, “האיש שראה הכל” ו”יומולדת”. היא סיפרה כי הצפייה החוזרת בסרט סייעה לה להתמודד עם אובדן הזיכרון: “זה אתה, אבל זה לא אתה. זו גרסה א’ שלי”. קצב החלמתה הפתיע את הצוות הרפואי, וכחצי שנה לאחר התאונה כבר צעדה בכוחות עצמה ברחובות יפו וחזרה לעבודתה ברדיו. את זיכרונותיה מחייה לפני התאונה לא הצליחה לשחזר במלואם. “בשנתיים הראשונות אחרי התאונה, אחרי שקמתי, כל חודש היה כמו שנה. באותה שנה הייתי בת אפס ובת 12. לתפוס את המציאות מחדש, מה זה אימא, מה זו אהבה. אני למדתי מחדש מה זו אהבה”, שיתפה.

במקביל לעיסוקה במשחק ובעיתונות, סיימה בלפר בשנת 2014 את לימודיה בבית הספר למוזיקה רימון, שם הכירה את בעלה, שחר כהן. היא החלה לכתוב שירים ולהופיע, ובהמשך השתתפה בסדרות “מלאך של אמא” ו”בתולות” ובסרטים “אל תשכחי אותי” ו”עובדת לא זרה”. משנת 2017 עסקה בכתיבה, בהפקה ובשידור בתחנת הרדיו כאן תרבות. היא למדה פילוסופיה וקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך המשיכה לתואר שני בתוכנית הבינתחומית באמנויות. בשנת 2018 נישאה לכהן, ובשנת 2023 נולדה בתם.

בשנת 2023 שבה לשתף פעולה עם דוידוף בסדרת האימה “מלאך משחית”, שבה גילמה את שיפי, אחותו של באר (תום אבני). אחד מתפקידיה האחרונים היה בסרט הקצר “ספרי לי על היום ההוא” בבימויה של רונה סופר, שהוקרן בחודש שעבר בפסטיבל סרטי נשים בירושלים. בלפר גילמה את רלי, אישה עם מוגבלות פיזית, היוצאת למסע בערבה עם העובדת הזרה המטפלת בה. במהלך המסע מודיעה המטפלת כי עליה לשוב לארצה, והבשורה מעמידה למבחן את מערכת היחסים המורכבת שנרקמה בין השתיים.