הדס שטייף מבקשת 800 אלף שקל מהציבור – גריינצייג: “נוכלת של ממש”

מערכת מדור התקשורת עם העניין הבא. הסערה סביב פרשת אפי נוה והדס שטייף מקבלת תפנית נוספת: לאחר שבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל בחלקה את תביעתו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר נגד העיתונאית ומדינת ישראל, יצאה שטייף בקמפיין מימון המונים שבמסגרתו היא מבקשת לגייס 800 אלף שקלים מהציבור.

המהלך מגיע לאחר שבעבר הצהירה כי לא תשלם לנוה ואף אמרה כי היא מוכנה לשבת בכלא. בפוסט חדש הסבירה שטייף את החלטתה לפנות לציבור: “ניסיתי להימנע. חשבתי שהצדק ייעשה. טעיתי. בלית ברירה, כשחבל על צווארי, נאלצתי לעשות מה שרבים יעצו לי”.

שטייף טענה כי אי-תשלום הסכום עלול להוביל לעיקול רכושה ולהליכי הוצאה לפועל שיקשו על חייה. “יוטל עיקול על כל מה שיש לי. הוצאה לפועל תאמלל את חיי. ולכלא לא ישלחו אותי. לא בשלב הזה”, כתבה.

עוד טענה כי פרשת נוה לא הייתה עניין אישי מבחינתה, אלא חלק מעבודתה העיתונאית, בדומה לפרשות סילבן שלום ועמנואל רוזן. לדבריה, המדינה הפנתה לה עורף. “מי שמאמין בעבודה שלי, מי שמבין מה הייתה הפרשה שאדוותיה נעים עד היום, יסייע לי ולו במעט לקיים את פסק הדין של השופט”, כתבה. היא הוסיפה כי העבירה את כספי הפיצויים שקיבלה לאורך 35 שנות עבודתה לטובת ניהול המשפט.

הבקשה לגייס 800 אלף שקלים עוררה תגובה חריפה מצד העיתונאי אבישי גריינצייג, שתקף את שטייף ברשת X: “נוכלת של ממש”. גריינצייג הזכיר את הצהרתה הקודמת כי תעדיף לשבת בכלא ולא לשלם לנוה, והצביע על כך שהסכום המבוקש גבוה במאות אלפי שקלים מהסכום שעליה לשלם לו באופן אישי. “גם ביצעה עבירות פליליות, גם הצהירה שלא תשלם, גם דורשת מהציבור לשלם, וגם רוצה מאות אלפים יותר”, כתב.

נוכלת של ממש.

שטייף הצהירה שהיא תלך לכלא ולא תשלם שקל אחד לאפי נוה.

ואז יוצאת למימון המונים של 800 אלף שקלים.

800 אלף זה מאות אלפים יותר ממה שהיא צריכה אישית לשלם לאפי נוה.

גם ביצעה עבירות פליליות, גם הצהירה שלא תשלם, גם דורשת מהציבור לשלם, וגם רוצה מאות אלפים יותר.

— אבישי גרינצייג (@avishaigrinzaig) November 14, 2026

כזכור, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל בחלקה את תביעתו של נוה בעקבות הפריצה למכשירי הטלפון הניידים שלו ופרסום תכניהם בגלי צה”ל בינואר 2019.

השופט אורן שוורץ קבע כי שטייף הייתה הגורם שיזם וקידם את הפריצה למכשירים המוגנים בסיסמה, וכי לא הייתה דמות סבילה בהשגת החומרים. בפסק הדין נכתב כי מעשיה היו בעלי נופך פלילי וכי הייתה מודעת לאופן הפסול שבו הושג המידע. עוד נקבע כי מדובר בפגיעה חמורה בפרטיותו של נוה.

שטייף ומדינת ישראל חויבו לשלם לנוה 450 אלף שקלים ביחד ולחוד, לצד הוצאות ושכר טרחה. בנוסף, שטייף חויבה ב-25 אלף שקלים בגין לשון הרע, ובסך הכול מסתכם החיוב בכ-600 אלף שקלים. המדינה חויבה באחריות שילוחית למעשיה של שטייף, שעבדה באותה תקופה בגלי צה”ל. התביעה נגד העיתונאים האחרים שנתבעו נדחתה.

מטעמו של נוה נמסר לאחר פסק הדין כי בית המשפט קבע שהפריצה לטלפונים הייתה פגיעה חמורה בפרטיותו, וכי שטייף יזמה וקידמה אותה והייתה מודעת לאופן הפסול שבו הושג המידע. עוד נמסר כי נוה מתכוון לפעול לחיובה האישי של שטייף בפיצוי שנפסק.

מנגד, עורך דינה של שטייף, דודי זילברבוים, טען כי בית המשפט הכיר בכך שמטרתה המרכזית הייתה תחקיר עיתונאי בנושא בעל עניין ציבורי מובהק, וכי הפרסומים התבססו על תכתובות אותנטיות. לדבריו, בית המשפט דחה את התביעה לפיצוי בגין נזק ממוני והעמיד את הפיצוי בגין הפגיעה בפרטיות על עשירית מהסכום שתבע נוה. הוא הוסיף כי שטייף לומדת את פסק הדין ושוקלת להגיש ערעור.

עבור נוה, פסק הדין מהווה הישג משפטי משמעותי לאחר מאבק ממושך על הפגיעה בפרטיותו. כעת, עם יציאתה של שטייף לקמפיין גיוס כספים, הפרשה חוזרת לכותרות – והפעם גם סביב הפער בין הצהרותיה בעבר לבין בקשתה הנוכחית מהציבור.