ג׳וליאן לוינסון על משבר אנבידיה וניהול משברים אסטרטגי יעיל – יוליאן לוינסון

זו דעתי – יוליאן לוינסון | מעיל העור השחור של ג’נסן הואנג, מנכ”ל אנבידיה, הפך במשך שנים לסמל של הצלחה, חזון טכנולוגי ושליטה כמעט מוחלטת בשוק הבינה המלאכותית. הואנג היה הרבה יותר ממנכ”ל: הוא היה הפנים של אימפריה טכנולוגית ושל אחת החברות המשפיעות בעולם.

אלא שהסערה האחרונה סביב חייו האישיים והדיווחים על קשריו עם גורמים החשודים בזיקה למודיעין הסיני, לצד פתיחת בדיקה עצמאית מצד דירקטוריון החברה, ממחישים עד כמה מהר מנהיג נערץ עלול להפוך למוקד סיכון עבור הארגון שבראשו הוא עומד.

כמי שמלווה ארגונים, חברות ובכירים כיועץ אסטרטגי ומנהל משברים, אני, ג׳וליאן לוינסון, מביט בפרשת אנבידיה ורואה הרבה מעבר לסערה תקשורתית סביב חייו האישיים של מנכ”ל. מדובר במקרה מבחן משמעותי בניהול סיכונים, בממשל תאגידי ובתקשורת אסטרטגית. זהו שיעור על האופן שבו החלטות אישיות של אדם אחד, הנמצא בעמדת כוח יוצאת דופן, עלולות להפוך לאיום על חברה שלמה.

1. האשליה שהחיים הפרטיים נשארים מחוץ למשרד

מנהלים רבים נוטים להאמין שכל עוד החברה מציגה תוצאות עסקיות מרשימות, החיים האישיים שלהם נותרים מחוץ לתחום. אלא שבעולם העסקי של היום, ובמיוחד כשמדובר בחברות בעלות השפעה אסטרטגית גלובלית, הגבול הזה הולך ומיטשטש.

הדיווחים על מערכת היחסים של הואנג עם אשת עסקים סינית, שלפי פרסומים בתקשורת האמריקאית נחשדה בקשרים עם גורמי מודיעין בסין, העלו שאלות החורגות בהרבה מהפן האישי. הן נוגעות לביטחון מידע, לחשיפה אפשרית של סודות מסחריים ולרגישות הגיאופוליטית של חברה הנמצאת בלב התחרות הטכנולוגית בין ארצות הברית לסין.

לכך נוספו דיווחים על מערכת יחסים נוספת לכאורה עם בכירה בחברה הכפופה לו. אם הטענות יתבררו כנכונות, הן עשויות להעלות גם שאלות מורכבות הנוגעות לממשל תאגידי, יחסי מרות וניגודי עניינים.

בתהליכי ייעוץ אסטרטגי וניהול סיכונים, אני מדגיש בפני מנהלים כי אין להמתין לפרסום בעיתון כדי לזהות נקודות תורפה. האחריות הניהולית מחייבת לזהות מראש מצבים שבהם החלטות אישיות עלולות להתנגש עם האינטרסים של החברה, עובדיה, בעלי מניותיה ואפילו עם שיקולים של ביטחון לאומי.

2. שחרור מידע בהדרגה: המתכון לאובדן אמון

אחד העקרונות החשובים ביותר בניהול משברים הוא שליטה במידע ובמסר. כאשר מתפתח משבר, תגובה חלקית או חשיפה הדרגתית של פרטים עלולות להעמיק את הנזק במקום לצמצם אותו.

במקרה של הואנג, לאחר שהודה בפני עובדי החברה כי לא היה נאמן לאשתו והתנצל בפני משפחתו ועמיתיו, נותרו שאלות רבות סביב מערכת היחסים וההשלכות האפשריות שלה. במקביל, דירקטוריון אנבידיה הודיע על פתיחת בדיקה עצמאית בעקבות הדיווחים על חשש למעורבות של גורם זר.

הדיווחים הנוספים על מערכת יחסים נוספת לכאורה עם בכירה בחברה הגבירו את הלחץ הציבורי והתקשורתי. מבחינת ניהול משברים, זהו מצב בעייתי במיוחד: כאשר פרטים חדשים מתפרסמים בזה אחר זה, הציבור, העובדים והמשקיעים מתחילים לתהות אם התמונה המלאה מונחת בפניהם.

שוק ההון והציבור עשויים להתמודד עם טעות ניהולית או עם משבר אישי. אולם כאשר נוצר הרושם שהמידע נחשף באופן חלקי ומדורג, האמון בהנהלה עלול להיפגע באופן משמעותי. במצבים כאלה, כל תגובה נוספת נבחנת בחשדנות, והיכולת של הארגון לשלוט בנרטיב הולכת ונשחקת.

3. המחיר של פולחן אישיות תאגידי

אחת הטעויות האסטרטגיות המסוכנות ביותר של חברות היא יצירת תלות כמעט מוחלטת באדם אחד. במשך שנים אנבידיה בנתה סביב ג’נסן הואנג זהות תאגידית מובהקת. המעיל השחור, ההופעות הבימתיות והחזון הטכנולוגי הפכו אותו למותג בפני עצמו.

הזיהוי בין המנכ”ל לחברה היה נכס שיווקי אדיר, אבל כעת הוא עלול להפוך לנקודת תורפה. כאשר דמות המנכ”ל נמצאת במרכזו של משבר, החברה כולה נגררת אל תוך הסערה.

הדיווחים על דיונים בדירקטוריון בנוגע לעתידו של הואנג ממחישים את עוצמת הטלטלה. חברה בהיקף פעילותה של אנבידיה אינה יכולה להרשות לעצמה להסתמך על אדם אחד בלבד, מוכשר ומשפיע ככל שיהיה.

אסטרטגיה עסקית ותקשורתית בריאה מחייבת לבנות מנגנוני ניהול, פיקוח והמשכיות עסקית שאינם תלויים באישיותו של המנכ”ל. חברה חזקה באמת היא חברה שמסוגלת להמשיך לתפקד גם כאשר מי שעומד בראשה נקלע למשבר אישי או מקצועי.

השורה התחתונה: זהירות מתלות באדם אחד

הטלטלה סביב אנבידיה היא קריאת השכמה גם למנהלים ולמשקיעים בישראל. אנחנו אוהבים להתגאות בקשר ההדוק של תעשיית ההייטק המקומית לענקיות הטכנולוגיה בעולם, אבל הפרשה ממחישה עד כמה מסוכנת יכולה להיות תלות יתר בחברה אחת, במנהיג אחד או בשיקול דעתו של אדם אחד.

בעידן של שקיפות כמעט מוחלטת, מתיחות גיאופוליטית ותלות גוברת בטכנולוגיה, ניהול מוניטין וניהול משברים אינם מסתכמים באבטחת סייבר, ביטוח דירקטורים או מערך יחסי ציבור משומן. הם מתחילים בתרבות הארגונית, במנגנוני הפיקוח ובאחריות האישית של מי שמקבל את ההחלטות.

בסופו של דבר, כל מנהל בכיר צריך לשאול את עצמו שאלה אחת: האם ההחלטות שאני מקבל מאחורי דלתיים סגורות עלולות להפוך מחר למשבר שימחק את כל מה שבניתי? זו בדיוק הנקודה שבה ניהול אישי הופך לניהול סיכונים, ומוניטין של אדם אחד הופך לנכס – או לנטל – של ארגון שלם.

ג'וליאן לוינסון הוא יועץ אסטרטגי ומנהל משברים ישראלי מוכר הפועל בזירה התקשורתית קרוב לשני עשורים ומספק גם שירותי יחסי ציבור וניהול מוניטין ברשת – מוכר גם בשם *יוליאן לוינסון