שלוש שנים למלחמה: חיזבאללה נחלש, טהראן מגבירה את אחיזתה

המזרח התיכון | מערכת החדשות של "פוסטו ניוז" עם הדיווח הבא. לאחר שלוש שנות לחימה, חיזבאללה ניצב בפני משבר מהחמורים בתולדותיו. על רקע השחיקה הצבאית, הפוליטית והכלכלית, איראן מגבירה את מעורבותה ופועלת לקידום הפסקת אש, בניסיון למנוע מישראל להעמיק את הישגיה בדרום לבנון ולהתקדם לעבר מוקדי הכוח המרכזיים של הארגון.

מבחינה מבצעית, חיזבאללה נאלץ להתאים את עצמו למציאות החדשה. לאחר שאיבד את יכולת הפלישה ההמונית לגליל, הוא עבר ללחימת גרילה, לשימוש מוגבר ברחפנים ולהפעלת חוליות עצמאיות בעקבות הפגיעה במערכי הפיקוד והשליטה. במקביל, הארגון מחפש נתיבי הברחה חלופיים בעקבות ההגבלות בגבול סוריה.

בזירה הפוליטית מאבד חיזבאללה השפעה. הוא לא הצליח לבלום את השיחות בין ישראל ללבנון ואת קידומן של החלטות ממשלתיות נגד איראן ונגד פעילותו הצבאית. מנגד, בעזרת תנועת “אמל” ויו”ר הפרלמנט נביה ברי, הצליח למנוע צעדים חריפים נגד הנוכחות האיראנית במדינה.

היריבים הפוליטיים, בעיקר במגזר הנוצרי, מפגינים ביטחון גובר ופועלים לצמצום השפעתם של איראן וחיזבאללה. במקביל, מעמדו של נביה ברי התחזק משמעותית, והוא נתפס כיום כדמות השיעית המשפיעה ביותר בלבנון, בעוד מזכ”ל חיזבאללה נעים קאסם מתקשה לבסס את סמכותו.

בתוך הארגון עצמו גוברים סימני המתיחות. דיווחים מצביעים על עימותים בין קאסם לבכירים בזרוע הצבאית ועל היחלשות ההנהגה המרכזית. על רקע זה, איראן מגבירה את מעורבותה הישירה באמצעות קצינים המפקחים על קבלת ההחלטות האסטרטגיות.

גם המצב הכלכלי מוסיף להכביד. חיזבאללה מתקשה להתמודד עם צורכי מאות אלפי העקורים, לשלם משכורות ולתחזק את מערכי הרווחה שלו, בזמן שמקורות המימון שלו נפגעים והלחץ הבינלאומי על מוסדותיו גובר.

למרות המשבר, התמיכה בו בקרב הציבור השיעי נותרת רחבה. הביקורת מופנית בעיקר כלפי איראן ולא כלפי הארגון עצמו, ורבים מהשיעים עדיין רואים בו גורם חיוני להגנת הקהילה.

בסיכומו של דבר, חיזבאללה אינו קורס אך גם אינו נהנה עוד ממעמד ההרתעה שאפיין אותו בעבר. הוא מצוי במאבק הישרדות, נשען יותר מתמיד על איראן ועל הברית עם תנועת “אמל”, בעוד שכל טלטלה משמעותית באיראן עלולה להשפיע באופן דרמטי גם על עתידו.