הרב יהונתן חן: "יש פסוק אחד מדהים שאנחנו קוראים מדי שנה מחדש"

מערכת מדור היהדות עם העניין הבא. הרב יהונתן חן בדבר תורה. יש פסוק אחד שאנחנו קוראים מדי שנה מחדש, שוב ושוב, ובכל פעם הוא מצליח לטלטל אותי: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ”.

כמה פשוט – וכמה עמוק. ההתבוננות בבריאה היא שער לאמונה. מי שמרשה לעצמו לעצור, להרים את הראש מהשגרה ולהסתכל באמת – רואה. ומי שחושב שהכול נוצר במקרה? אולי פשוט לא התבונן דיו.

בארון הספרים שלי יש סיפור שאני אוהב לספר, מפני שהוא מדויק כל כך: מלך אחד שאל את יועצו היהודי: “מי ברא את העולם?”. היהודי ענה בפשטות: “הקדוש ברוך הוא.” המלך לא הסתפק: “ומניין לך?” היועץ ענה בתמימות: “זו אמונה.”
אבל המלך כעס: “אמונה אינה תשובה. שלושה ימים — או שתיתן תשובה, או ש…”

ביום השלישי הגיע היועץ וביקש לשיר למלך פיוט שחיבר. המלך התפעל ושאל מי כתב את היצירה היפה הזו. היועץ משך כתפיים: “עזוב… ממילא לא תאמין.” המלך התעקש, והיועץ ענה כמשחק: “הקוף שלי שפך קצת דיו על קלף… ויצא השיר.” המלך קפץ: “שטויות! יצירה כזו לא נוצרה מאליה!” ואז הגיע המבט החכם של היועץ: “אם פיוט קטן לא נוצר מאליו – איך עולם שלם יכול להיווצר כך?” המלך חייך. הוא הבין. ומאז — הפך היועץ היהודי לאחד מקרוביו.

דבר דומה כותב בעל “חובות הלבבות” בשער הייחוד: תימה גדולה איך יעלה על דעת אדם לחשוב שהעולם נוצר במקרה, בעוד הוא עצמו רואה את עצמו ואת בריאותו. האדם הוא הראיה, לא השאלה.

וגם גדולי ירושלים ידעו להמחיש זאת בפשטות. מספרים על הרב חיים זוננפלד זצ”ל שנכנס לחנות והמוכר לא היה.
נכנס “משכיל” ושאל: “איפה בעל החנות?”. הרב השיב במתינות: “אין בעלים לחנות". המשכיל פרץ בצחוק: “על דבר כזה מאשפזים אנשים!” הרב הביט בו בעדינות: “אני אמרתי זאת רק על חנות אחת. אתם אומרים זאת על כל העולם — ואני זה שצריך אשפוז?".

דוד המלך כבר כתב: “הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ-ל” – מי שמתבונן, שומע. השמים מספרים. הארץ מספרת. הבריאה מזמינה אותנו להיות רגע אחד עם עיניים פתוחות. אולי זו המשימה שלנו השבוע: לעצור, להביט סביב, להתפעל – ולתת לבריאה לקחת אותנו צעד נוסף אל אמונה פשוטה, בהירה, שלמה. הרי מי שאמר ויהי עולם – עדיין מדבר אלינו דרך כל עלה, כל נשימה וכל קרן אור.