ההכרה של שלוש מדינות מערביות במדינה פלסטינית מציתה עימות פוליטי חריף בישראל: הממשלה תוקפת את המהלך כ"פרס לטרור", האופוזיציה מאשימה בכישלון דיפלומטי – והימין דורש החלת ריבונות ביהודה ושומרון. נתניהו - "לא תקום מדינת טרור בלב הארץ". כל הפרטים
נתניהו נגד ההכרה במדינה פלסטינית: "לא תקום מדינת טרור בלב הארץ"
פוליטי | מערכת החדשות של "פוסט ניוז" עם הדיווח הבא. קנדה, אוסטרליה ובריטניה הודיעו היום (ראשון) על הכרה במדינה פלסטינית – והתגובות בישראל לא איחרו לבוא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף את ההחלטה ואמר כי מדובר ב"פרס לטרור". לדבריו, "המענה לניסיון לכפות עלינו מדינת טרור בלב הארץ יינתן לאחר שובי מארה"ב", והדגיש: "במשך שנים מנעתי את הקמת מדינה פלסטינית. לא תהיה מדינה כזו ממערב לירדן".
בהצהרה רשמית נכתב כי ההכרה הבריטית "מערערת את היציבות ופוגעת בסיכוי לשלום", תוך הדגשה שהרשות הפלסטינית "אינה חלק מהפתרון". שר החוץ גדעון סער כינה את ההחלטות "שגויות, מקוממות ולא מוסריות", והוסיף: "זו עידוד לטרור ולחמאס".
השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' קראו להחלת ריבונות מלאה. בן גביר הודיע שיביא את ההצעה לדיון בממשלה הקרובה, ומועצת יש"ע דרשה כינוס חירום עם ראש הממשלה. ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, כינה את המהלך "פרס לשואת 7 באוקטובר" ודרש ריבונות על כלל שטחי יהודה ושומרון.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד כינה את ההכרה "אסון מדיני" והאשים את הממשלה באוזלת יד. גדי איזנקוט טען כי מדובר ב"מפולת מדינית", ובני גנץ אמר כי ההכרה "מחזקת את חמאס ומאריכה את המלחמה". שלושתם הדגישו כי החמצה דיפלומטית של הממשלה היא שאפשרה את ההכרזה.
הקונסול אופיר אקוניס השווה את ההכרה להתנהלות נוויל צ'מברלין ערב מלחמת העולם השנייה. שגריר ישראל לשעבר בקנדה, אלן בייקר, אמר כי מדובר ב"מהלך פזיז וחסר תבונה". מטה משפחות החטופים מחה על כך שההכרה נעשית תוך התעלמות מ-49 חטופים שנותרו בידי חמאס, והדגיש: "שחרורם הוא תנאי מוקדם לכל דיון מדיני".
ההכרה החד-צדדית במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות במערכת הפוליטית בישראל. בעוד הקואליציה דורשת להחיל ריבונות, האופוזיציה מצביעה על מחדל מדיני. הקרב על דעת הקהל הבינלאומית – בעיצומו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות באייטם שתפו אותנו
מערכת פוסט ניוז