אילה חסון פורשת מתאגיד השידור: "לא אהיה חלק ממערכת שמשתיקה קולות"

מערכת מדור התקשורת עם העניין הבא. "לא אהיה חלק ממערכת שמבקשת להשתיק קולות שלמים וגדולים בעם ישראל כדי לרצות מחנה מסוים", כתבה אילה חסון. לדבריה, נשארה בתאגיד מתוך אמונה בחשיבות השמעת מגוון הדעות ובחובתו של השידור הציבורי לתת ביטוי לכל חלקי החברה הישראלית.

חסון ציינה כי האירועים האחרונים, ובראשם האולטימטום שלטענתה הוצב בפניה להקריא בשידור התנצלות שהוכתבה לה, המחישו את הפגיעה בעצמאות העיתונאית בתאגיד. לדבריה, מדובר בבעיה רחבה הנוגעת לחופש הביטוי ולייצוג מגוון הקולות בחברה.

"השידור הציבורי אינו רכושו של מחנה כלשהו. הוא שייך לכל אזרחי ישראל, ואין לאיש זכות להפוך אותו לכלי לריצוי מחנה אחד על חשבון האחר", כתבה.

צופות וצופים יקרים שלי,

אתחיל מהסוף, החלטתי לסיים את דרכי המקצועית בתאגיד השידור הציבורי.

לא אהיה חלק ממערכת שמבקשת להשתיק קולות שלמים וגדולים בעם ישראל כדי לרצות מחנה מסוים.

עד היום נשארתי בתאגיד מתוך אמונה עמוקה בחשיבות השמעתו של קול אחר. ראיתי בכך שליחות עיתונאית וציבורית, במיוחד במקום שחובתו לתת ביטוי לכל חלקי החברה הישראלית.

לצערי, לאורך הזמן התחזקה בי ההכרה שבמקום להגן על חופש הביטוי ועל ריבוי הדעות, יש בתאגיד מי שמבקשים לרצות מחנה מסוים, גם במחיר של ניסיונות לדחוק ולהשתיק קולות אחרים.

רצף האירועים האחרונים, ובראשם האולטימטום שהוצב בפניי להקריא בשידור התנצלות שהוכתבה לי, המחיש עד כמה נפגעה העצמאות העיתונאית בתאגיד. האירועים הללו, הם תסמין של בעיה עמוקה וגדולה בהרבה.

חשוב לי לומר באופן הברור ביותר: לא אני הסיפור. הסיפור הוא הרצון להשתיק קול של ציבור שלם בישראל. ציבור שמשלם מכספו על השידור הציבורי, וזכאי שקולו יישמע גם כאשר הוא אינו נוח למי שעומדים בראש המערכת.

השידור הציבורי אינו רכושו של מחנה כלשהו. הוא שייך לכל אזרחי ישראל, ואין לאיש זכות להפוך אותו לכלי לריצוי מחנה אחד על חשבון האחר.

נשארתי כל עוד האמנתי שאוכל למלא את שליחותי העיתונאית בעצמאות וללא מורא.

אני נפרדת מהתאגיד, אך לא מהשליחות העיתונאית שלי, לא מהצופים ולא מהמחויבות שלי לשאול את השאלות הקשות ולהשמיע את הקולות שאחרים מעדיפים שלא לשמוע ובעיקר שאחרים לא ישמיעו.

אני מבקשת להודות מעומק הלב על עשרות אלפי הודעות התמיכה, האהבה והחיזוק שקיבלתי בימים האחרונים.
כל הודעה ריגשה אותי וחיזקה בי את ההבנה והאמונה שהמאבק הזה גדול ממני, ושהקולות שמבקשים להישמע אינם מוכנים לוותר על מקומם בשיח הציבורי ובחברה הישראלית. הם לא מוכנים להיות יותר מודרים ומושתקים.

אני מבטיחה שאמשיך להילחם על זכותו של ציבור שלם להשמיע את קולו. לא מתוך מאבק אישי, אלא מתוך אמונה עמוקה שאין דמוקרטיה אמיתית במקום שבו חופש הביטוי מצונזר, שיש מי שחושב שהוא יכול לקבוע מה להגיד ולהשמיע ובעיקר אין דמוקרטיה אמיתית כשמבקשים להשתיק חלקים גדולים מאזרחי ישראל.

לא אני הסיפור. הציבור הוא הסיפור. ואת קולו לא יצליחו להשתיק.

קולו יישמע. גם יישמע.

כידוע, לאורך השנים וגם כעת קיבלתי הצעות רבות. טרם החלטתי היכן יהיה ביתי המקצועי הבא, אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות: הדרך שלי נמשכת ואני בטוחה שניפגש שוב על המסך בקרוב.

שלכם תמיד,

איילה חסון

— Ayala Hasson. (@AyalaHasson) November 10, 2026

הסערה סביב חסון התעוררה בעקבות התבטאויותיה בנוגע לנשים הבדואיות בנגב. בפוסט שפרסמה תקפה את מנהל החדשות בתאגיד, ליאור לנדנברג, וטענה כי הציב בפניה אולטימטום להקריא בשידור, מילה במילה, נוסח התנצלות שהכתיב לה בהודעת וואטסאפ, תוך איום כי אם תסרב, לא תגיש את תוכניתה.

לסיום הבהירה חסון כי פרישתה מהתאגיד אינה מסמלת את סיום דרכה העיתונאית: "אני נפרדת מהתאגיד, אך לא מהשליחות העיתונאית שלי, לא מהצופים ולא מהמחויבות שלי לשאול את השאלות הקשות ולהשמיע את הקולות שאחרים מעדיפים שלא לשמוע".