כשל ראייתי שהסתיים בזיכוי: התביעה ביקשה להרשיע נאשם בעבירות שיוחסו לו, אך בבית המשפט התגלו סתירות מהותיות בין גרסאות השוטרים - מאירוע שתואר כ”ניסיון דריסה” ועד עדות על “גלישה” איטית; גם טענת האיום לא נתמכה בעדות הקצין הנוסף. השופטת קרן וקסלר קבעה כי התשתית שהציגה התביעה אינה מספיקה להרשעה. כל הפרטים
מערכת חדשות רחובות עם העניין הבא. מכה מבישה לתביעה המשטרתית – נאשם זוכה לאחר שבית המשפט קבע כי עדויות השוטרים אינן מאפשרות הרשעה.
בית משפט השלום ברחובות זיכה נאשם, תושב האזור, מכל האישומים שיוחסו לו בעקבות עימות עם שוטרים במהלך הפגנה נגד הרפורמה המשפטית בגדרה ביולי 2023. השופטת קרן וקסלר קבעה כי פערים מהותיים בין גרסאות השוטרים, לצד ספק באשר לנסיבות הוצאת הנאשם מרכבו ועמימות באמירה שיוחסה לו, אינם מאפשרים הרשעה בפלילים.
לפי כתב האישום, ב-11 ביולי 2023 הגיע הנאשם ברכבו לכביש 40 בגדרה, בעת שהתקיימה במקום הפגנה והצומת נחסם לתנועה. במקום פגש את רפ”ק אבי מולר, כיום סגן מפקד תחנת רחובות. לפי הנטען, מולר הסביר לו כי הכביש חסום והפנה אותו לנתיב חלופי.
התביעה טענה כי לאחר שהתבקש לפנות מהמקום אמר הנאשם למולר: “מי אתה בכלל, אתה לא מסוגל לעשות שום דבר”, ובהמשך נסע לכיוונו. עוד נטען כי הנאשם התנגד לעיכובו ולהוצאתו מהרכב ואמר למולר: “אני יודע מה הזכויות שלי, אני אראה לך מה זה”.
אלא שבמהלך המשפט התגלו פערים בין עדויות השוטרים. מולר תיאר את נסיעת הנאשם לעברו כאירוע מאיים שגרם לו לחשוש כי הוא עומד להידרס. לעומתו, קצין נוסף שנכח במקום תיאר את האירוע כ”גלישה” איטית, שיכולה להתיישב גם עם טעות או ניסיון לתמרן במקום שבו הכביש היה חסום.
השופטת וקסלר קבעה כי מדובר בפער מהותי: בעוד שגרסת מולר תיארה ניסיון דריסה וסיכון ממשי, עדותו של הקצין הנוסף הציגה אפשרות אחרת שאינה בהכרח מצביעה על כוונה מאיימת.
פער נוסף נגע לטענה כי הנאשם התנגד פיזית לעיכובו. מולר תיאר התנגדות אקטיבית, לרבות השתוללות בידיים וברגליים. מנגד, הקצין הנוסף העיד כי הנאשם היה חגור בחגורת בטיחות בעת שהשוטרים ניסו להוציאו מהרכב, וכי החגורה הגבילה את יכולתו לצאת מהמכונית.
גם האמירה “אני יודע מה הזכויות שלי, אני אראה לך מה זה” עמדה במוקד ההליך. הנאשם לא הכחיש שאמר אותה, אך טען כי התכוון למצות את זכויותיו ולפנות למח”ש בעקבות ההתנהלות כלפיו.
בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה אין די באמירה כדי לבסס הרשעה בעבירת איומים. השופטת ציינה כי לצורך הרשעה בעבירה נדרשת הוכחת כוונה להפחיד או להקניט, וכי הביטוי “אני אראה לך מה זה” הוא כללי ועמום ואינו מוכיח כשלעצמו כוונה פלילית.
הקצין הנוסף העיד גם כי לא שמע איום מפורש מצד הנאשם, והוסיף כי אילו שמע איום או חש מאוים, היה מציין זאת בדוח הפעולה שלו.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התמונה הראייתית אינה מאפשרת לקבוע מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו – וזיכה אותו מכל האישומים.
עו"ד אביחי חג'בי מסר בתגובה: "מסתבר כי לשקר יש רגליים והוא מגיע עד לבית המשפט. בית המשפט, בהגינות רבה, הורה על זיכוי מרשי תוך שהוא קובע, באופן חד משמעי, כי לפער הדרמטי בתיאור האירוע בין שני קצינים אין הסבר ממשי. מדובר, בהחלט, בתחילתה של שנה טובה עבור מרשי".



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות באייטם שתפו אותנו
מערכת פוסט ניוז